החלטתי לא ללכת למילואים.
לקח לי הרבה מאוד (יש שיאמרו, מדי) זמן להגיע לתפקיד שבו אני יכול לתרום, באמצעים כשרים וחיוביים – והחלטתי שאם ניתנת לי הבחירה, אני לא מבזבז זמן לשווא.
אז חייגתי 1-800-אולגה, ולאחר נסיונות ספורים הגעתי למש"קית הקישור הכי נחשבת בגדוד. הזכרתי לה בקצרה את שיחתנו מלפני שבוע ואמרתי שיש לי תשובה, ואז אולגה הפילה את הפצצה: "זה כבר לא רלוונטי". ההסבר לא איחר להגיע: "מכיוון שאיש (none, never was, not ever) לא הרים את הכפפה והתנדב, שונתה התוכנית כך שתתאים גם לפדלאות בעלי פרופיל 64 ועכשיו זה מחייב את כולם". התקשיתי להסתיר את הצחוק שלי, וכמובן את התדהמה. "סתם מתוך סקרנות", אולגה שאלה, "מה היתה אמורה להיות התשובה שלך?". "שלא מתאים לי, אבל אני מניח שזה לא משנה, נכון?". "נכון. מכתב חדש נשלח אל כל חיילי המילואים שיסביר מהם השינויים בדיוק".
oh, jolly.
לפחות ההשקפה שלי לא השתנתה.